<h1>שו"ת הרא"ש כלל ל"ה סימן ה'</h1>
<h2>דף ה:</h2>
וההיא דלעיל דקאמר לאיתויי גוי גדול אין לו לפרש למעוטי כמו שפר"י ז"ל, דלא אשכחן לאיתויי דהוי פירושו למעוטי, אלא יש לפרש דקאי אהא דקאמר לעיל למ"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן אי סבירא להו כמ"ד בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין וכו' אם כן יפליא לאיתויי מאי, דלרבויי גוי לנדרים לא אצטריך דמקרא אחרינא דאיש איש נפקא שהגוים נודרים נדרים ונדבות כישראל. ומשני לאיתויי גוי גדול, דאע"ג דגדול אינו יודע להפלות, ופירש דנדר דכתיב גבי בני ישראל למעוטי גוים מערכין, והדר כתיב כי יפליא דאע"ג דגדול הוא וחכם מעט דייק שפיר מלישנא דכי יפליא דמשמע דבר הפלאה למעוטי גוי שאינו יודע להפלות יפה לשם מי נדר שאינו מכיר כולי האי בהשם. וא"כ הוה ליה מיעוט אחר מיעוט לרבות גוי לנדרים, דאע"ג דאיכא קרא אחרינא לרבות גוים דנודרים אי מההיא הוה אמינא הני מילי בגוי גדול וחכם שיודע להפלות אבל גוי שאינו חכם אע"ג דלאו שוטה הוא לא יהא נדרו נדר, מידי דהוה אמופלא סמוך לאיש דאע"ג דיודע להפלות לא הוי נדרו נדר דאורייתא, הכא נמי נימא בגוי גדול שאינו יודע להפלות, דבכל חד וחד איכא חדא לטיבותא וחדא לגריעותא, וקרא דאיש איש לרבות הגוים שנודרים נוקמיה בגוי חכם שיודע להפלות דוקא. להכי אצטריכא האי קרא דכי יפליא דממעטינן מינה גוי, דהוי מיעוט אחר מיעוט לרבות אפילו גוי שאינו יודע להפלות שנדרו נדר, ומיעוט קמא דבני ישראל נימא דוקא למעוטי כל גוים שאינן מעריכין אפילו יודעין להפלות, כדמשמע בפ"ק דערכין. ומיעוטא תנינא דסמיך לנדר לרבות גוים שאין יודעין להפלות לנדרים. וסברא הוא לאוקמי מיעוטא קמא דהוי דוקא לערכין למעוטינהו לגמרי כדמפרש טעמא בפ"ק דערכין [ה' ע"ב] ומיעוט שני דאתי לרבויי לנדרים, חדא משום דסמיך ליה לנדר ועוד מדאשכחן דאתרבי גוים דעלמא לנדרים לכל הפחות היכא דיודעים להפלות. ע"כ דברי רבי מאיר ז"ל. וממנו תלמדו דאפילו למ"ד בנדרים ידים שאין מוכיחות הויין ידים מודה הוא היכא דלא אמר לי דלא הויא מקודשת.
